האם אתם סובלים מאכילה מרובה בשעות הערב (לפני השינה)?, האם באמצע הלילה קורה לכם שאתם מתעוררים עם חשק לאכול ורעב גדול?. כנראה שאתם סובלים מתסמונת האכילה הלילית.
מהי בעצם תסמונת האכילה הלילית?
תסמונות זו היא בעצם "חדשה", היא הוגדרה רק עד לפני כעשרה שנים בשמה תסמונת האכילה הלילית. זוהי בעצם הפרעה בשינה, או הפרעות במצב הרוח: דכאון, מצב רוח ירוד וחוסר חשק.
תסמונת זו אופינית בעיקר לנשים. ובקרב הסובלים מהשמנה תסמונת זו מהווה כ10 אחוז.
תסמונת זו מתחלקת לשני קטגריות:
האחת, המתבטאת באכילה מועטת במשך היום ובערב ובלילה אכילה מרובה.
השנייה, התעוררות פתאומית באמצע הלילה המלווה בדרך כלל ביקיצה טבעית- לא נשלטת המלאה בדחף לאכילה. דבר זה קורה בדרך כלל כעשר דקות, הליכה למקרר אכילה מהירה וחזרה לישון.
ישנו קשר בין הפרעות שינה ואכילה לילית, וישנו גם מצב של חוסר הרדמות ואז קמים ואוכלים.
מאפיינים של תסמונת האכילה הלילית:
- פרופיל סובל מSRED כלומר, סובל מהפרעות שינה.
- מתרחש במהלך הלילה בלבד.
- מתרחש בקביעות.
- נמשך פחות מעשר דקות, המזון נאכל מהר.
- לא תמיד זוכרים את האכילה ביום שלמחרת בבוקר.
אכילה זו יכולה להיות אופיינית לאנשים הסובלים מהיפוגליקמיה או לאנשים הלא אוכלים ארוחת בוקר.
האכילה היא הינה אכילה של מוצרי מזון בדרך כלל לא בריאים, אכילה מהירה- ואז האוכל אינו מתפרק טוב במעי, ונוצר אי סבילות למזון.
אנשים הסובלים מתסמונת זו סובלים מ:
- חוסר תאבון בבוקר,ודחייה ארוחה ראשונה.
- אכילת יתר בלילה המהווה כחמי מכמות הקלוריות היומית.
- קימה באמצע הלילה, לפעמיים פעמיים לצורך אכילה.
- מלווה במתח נפשי, חרדה, דכאון ותחושת אשם בקשר לאכילה המרובה באמצע הלילה.
- נידודי שינה (מצב פיזי ונפשי).
- העדפת פחמימות ומזון עטיר קלוריות כגון: לחם, עוגות..
- אכילה "נישנושית" ולא מסודרת.
- אכילת הלילה תמיד מודעת.
- אין יום למחרת "התנהגות מפצה", כלומר פחות קלוריות, ארוחה מסודרת.
גורמים למחלה:
- בדומה לbed תסמונת התמכרות לאוכל.
- דכאון, חרדה, שעמום.
- צורך תמידי בחיזוקים, סף תסכול נמוך, תקשורת אישית לקויה, חרדה ותלות יתר.
- דימוי עצמי נמוך עם קשר למצוקה בגיל ילדות.
- נמצא קשר ללחצים ותסכול, תחושבת בדידות ומשברים ביחסים הבין אישיים.
- התעללות מינית.
- דיאטות ממושכות.
פיזיולוגיה:
הורמון השינה הנקרא מלטונין שבמצב נורמלי הוא עולה בזמן השינה במצב התסמונת הוא נמצא ברמות נמוכות בקרב חולי הסינדרום. גם רמת הליפטין, עולה בשעות הלילה.
הורמון הקורטיזול העולה בדרך כלל בזמן סטרס, בקרב חולי הסינדרום הוא נמצא ברמה גבוה בכול שעות היממה.
מלטנין= הורמון המופרש מבלוטת האיצטרובל אשר מושפעת מאור וחושך. הוא משפיע על איכות השינה. חומרי הגחם שלו זה כמו לסירטונין, ויטמין בי שלוש, ויטמין בי שש וטריטרופאן. נמצאים בירקות ודגנים מלאים. כאשר המלטונין ברמה מאוזנת ישנים טוב יותר.
לפטין= הורמון המופרש מהנאה מאוכל, מופרש בשינה.
טיפול:
- הרפיה של עשרים דקות לפני השינה מורידה מתח, חרדה וכמות קורטיזול.
- להקפיד לאכול אכילת ארוחת בוקר.
- להרחיק מזונות "טריגרים" מהבית. כגון: עוגות, ממתקים ונשנושים.
- החלפת פעולת האכילה בפעולה אחרת.
- לטפל במצב הנפשי ולהתמודד איתו לא דרך האוכל.
- פעילות גופנית- מפרישה אנדרופינים, מאוד דומה ללפטין, הגוף מסופק ומרגיש טוב.
- לאלו המכורים לכדורי שינה, לתת סידן ומגנזיום וביעוץ רופא להוריד את כדורי השינה בהדרגה.
