פרסאודימיום הינו יסוד מתכתי רך , מקבוצת הלנתנידים , המצוי במינרלים בקרום כדוה"א בכמויות זעירות מאוד .
פרסאודימיום נחשב לעמיד בפני קורוזיה יותר ממתכת לנתן או צריום אך עדיין חשוב לאחסנו מתחת לשמן או מכוסה בפלסטיק.
בשנת 1841 הכימאי השוודי קרל גוסטב מוסנדר , הפיק תחמוצת נדירה בשם "דידימיום " מתוך משקע שהוא כינה בשם " לנתנה" שהופרדו ממלחי צריום.
בשנת 1885 הכימאי האוסטרי ברון קרל אוואר פון וולסבך הפריד את דידימיום לשני מלחים בשני צבעים שונים וכינה אותם "פרסאודימיום " , ו"ניאודימיום ".
מקור המילה "פרסאודימיום " הינו מהמילה היוונית , "פרסינוס" ופירושה ירוק, פירוש המילה "דידמוס" – תאום .
בתעשייה רבים מהשימושים של פרסאודימיום כוללים לסנן את האור הצהוב ממקורות אור.
כמו כן בעת מגע עם האויר פרסאודימיום נפגע לאט מאוד בשל תכונותיו , ובוער בקלות בטמפ' של 150 מעלות.
שימושים נפוצים בפרסאודימיום :
בשילוב עם מגנזיום הסגסוגת יוצרת מתכת חזקה שנמצאת בשימוש במנועי מטוסים
תערובת של פלואוריד עם פרסאודימיום משמשת בתעשיית קולנוע למקרנים ולתאורה בסטודיו לצילום.
תרכובות פרסאודימיום מעניקות צבע צהוב למשקפיים
פרסאודימיום הינו מרכיב של זכוכית דידימיום שמשמשת בייצור משקפיים לאלה שעובדים מפוחים, רתכים ועוד כיוון שמסננת קרינה אינפרא-אדומה
תוספת של פרסאודימיום לזכוכית של פלואוריד עוזרת להגביר מצב אחד בסיב אופטי
תחמוצת מוצקה של פרסאודימיום עם צריה-זרקוניה ( ceria-zirconia ) משמשים כזרזי חמצון
הרבה מוצרים שמשמשים להצתה כגון מצתים מכילים פרסאודימיום
פרסאודימיום רעיל ברמה נמוכה , ואין לו תפקיד ביולוגי חשוב בגופנו .
כמו כן , הוא זמין מבחינה מסחרית ולכן אין צורך להפיקו במיוחד במעבדה ,כיוון שזה גם קשה כמו לבודד אותו כמתכת בודדה מתוך אחד המינרלים.
אם זה לא הכרחי אז רצוי לא להפריד בין המתכות כיוון שהתהליך מאוד מורכב שכולל הפקת מלחים מהעפרות, מיצוי חומצה גופרתית והידרוכלורית ועוד. מלחי פרסאודימיום הינם בצבע ירוק בהיר באור.
פרסאודימיום מגיב מהר עם מים ויוצר פרסאודימיום הידרוקסיד וגז מימן.
פרסאודימיום ניתן למצוא גם במכשירים ביתיים כגון טלויזיות , מנורות פלורוסנט , כוסות ועוד.
השימוש בו גדל כיוון שמתאים לשימוש בליטוש זכוכית ומשמש כזרז במיני תהליכים.
פרסאודימיום בטבע
מצוי פי 4 יותר בשפע מבדיל .
מקורות כרייה העיקריים הם : סין , ארה"ב, ברזיל , סרי לנקה ועוד.
כמו כן ייצור של פרסאודימיום בקנה מידה עולמי מהווה כ- 2500 טון בשנה.
רעילות של פרסאודימיום
עד כה ידוע כי פרסאודימיום רעילותו נמוכה , אך מלחים מסיסים רעילים בעת בליעה אך מלחים שאינם מסיסים לא רעעילים אך גורמים לגירוי העור והעיניים .
כמו כן , רעיל בסביבת עבודה עימו , עקב שאיפת גזים ואבק .
שאיפת תוצרי לוואי עלולה לגרום לתסחיף ריאתי בעיקר בחשיפה לטווח ארוך.
בנוסף , נוטה להצטברות בכבד ולכן עלולה להיות פגיעה בתפקודי הכבד.
השפעה סביבתית
פרסאודימיום ניתן למצוא במיני מקומות בסביבה קרובה אלינו ועלול לגרום לזיהום הסביבה, עקב תוצרים של תעשיית הבנזין ומוצריו.
כמו כן , נוטה לשקוע באדמות גידול חקלאי , עלול להגיע למקורות ומאגרי מים ובכך להגיע אלינו לגוף ע"י שתיה ומזון.
** על מנת לבדוק את הצטברות פרסאודימיום בגופכם ומתכות רעילות אחרות, מומלץ לבצע בדיקת שיער או ציפורניים .
