סוכרת: מה הם הגורמים, התסמינים הסיבוכים והטיפולים
סוכרת היא מחלה המאופיינת בחילוף חומרים לא תקין המתבטא בעליית רמות הסוכר בדם. מספר החולים רק הולך וגדל וכך גם גורמי הסיכון המלווים איתה. לפי הסטטיסטיקה העכשווית עד שנת 2025 מספר חולי הסוכרת בעולם כולו יגיע לכמעט 400 מיליון איש. בישראל המחלה היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר. אז מה עושים?
סוכרת מאופיינת בעלייה ברמות הסוכר בדם מעבר לרמה הנורמלית, לרוב אנשים מדווחים על כאבי ראש, צמאון רב, רעב מוגבר, והשתנה מרובה כאשר הם מגלים כי רמת הסוכר בדם עלתה מעבר למצופה. לעיתים רמות הסוכר יתחילו לעלות רק מעט מעבר לטווח המומלץ שנים רבות עד שהמחלה תפרוץ, סימן זה נקרא טרום סוכרת, זה שלב קריטי לטיפול המחלה, ככל שמתחילים בשינויים מוקדם כך הסיכוי לחולל שינוי גדל.

הגורמים להיווצרות סוכרת תלויים בסוג המחלה ומאפיינים שונים. ישנם שני סוגי סוכרת אופייניים:
סוכרת סוג 1: מדובר על סוכרת קשה יותר, אשר סיכויי ההחלמה מורכבים יותר, אבל עדיין אפשריים ככל שמקדימים לטפל בה. סוכרת מסוג זה מאופיינת בקושי של הלבלב לייצר אינסולין מתאי הבטא, ולעיתים גם קושי של ייצור תאי אלפא המפרישים הורמון הנקרא גלוקוגן. האיזון בין שני הורמונים אלו הוא זה שמווסת את רמת הסוכר בדם. מכיוון שלרפואה הקונבציונלית אין דרך לגרום ללבלב לייצר מחדש אינסולין, הטיפול הוא באמצעות הזרקות מלאכותיות של אינסולין חיצוני אשר המינון שלו משתנה מאדם לאדם.
הסיבות להיווצרות סוג סוכרת זה הן לא חד משמעיות ומורכבות. אחת מהסיבות המובהקות מאופיינת בהרס תאי הבטא בתהליך חיסוני. הרפואה הקונבציונלית מגדירה את סיבת המחלה הזו כבלתי ידועה אך רבים המחקרים המקשרים בין סוכרת סוג 1 לצריכת חלב פרה ומוצריו כבר מגיל הינקות. חלבוני החלב חודרים בשלמותם את המעי של התינוק או של האם המניקה ומגיעים לחלב האם. כתוצאה מכך מערכת החיסון מייצרת נוגדנים כנגד חלבון זעיר הנקרא פפטיד בשם ABBOS הנמצא על תאי הבטא של הלבלב המהווה חלק מאותו חלבון שבחלב הפרה. נוגדנים אלו ותאי החיסון שבדם התינוק/ הילד תוקפים את הלבלב וכך נסללת הדרך להתפתחות סוכרת סוג 1 על ידי הרס מושלם או כמעט מלא של תאי הבטא. נוגדנים ותאי מערכת חיסון נגד אותו פפטיד נמצאו במרבית חולי הסוכרת שנבדקו על ידי קבוצת חוקרים, אך לא בילדים בריאים או בכאלו שסבלו ממחלות אוטואימוניות אחרות. ובכך יצירת האינסולין נעצרת בהדרגה אשר כאמור אחראי על ספיגת הסוכר לתאי הגוף ובכך הגוף נזקק באופן מלאכותי להזרקות אינסולין על מנת לתפקד ולשרוד. גם סוכרת מסוג 2 יכולה בשלב מסויים להפוך לסוכרת 1 בשל הרס תאי הבטא עם הזמן.

סוכרת סוג 2: מדובר על סוכרת שקל יותר לטפל בה עם מקדימים עם השינויים הנדרשים. סוכרת סוג תלויה באופן נחרץ באורח חיים. המאפיינים למחלה זו הם אכילה לא מאוזנת לאורך זמן, חוסר פעילות גופנית ועודף משקל. בסוכרת זו תאי בטא ואינסולין נוצרים אך לא מצליחים לספוג את הסוכר לתאים. זה מתחיל כאשר רמות האינסולין בדם מאד גבוהה הדבר מעיד על הצורך של הגוף לספוג רמות גבוהות ועקביות של סוכר בדם, הדבר נובע מתזונה לקויה ומצב זה נקרא תנגודת לאינסולין (הגוף מתנגד לספיגת האינסולין) רמות אינסולין גבוהות בדם גוררת אחריה אט אט הרס של ייצור האינסולין ו-או הרס תפקוד תאי הבטא.

רבים נוטים לטעות כי סוכרת סוג 2 היא מחלה תורשתית בלבד ולא ניתן לעשות דבר מלבד לקחת תרופות, ושסוכרת סוג 1 היא מחלה מולדת. התירוץ הנפוץ שאדם עם סוכרת משתמש בו הוא שמחלתו עוברת במשפחתו, אך לא באשמתו, זו היא הגישה הקונבציונלית הנוטה להטעות את אדם באמונתי מתוך אינטרס צריכת התרופות. התרופות הנפוצות לטיפול בסוכרת הינן תרופות שעוזרות ל לעלות את רמות האינסולין המופרש מהלבלב או תרופות המעלות את רגישות התאים לאינסולין או תרופות המורידות את רמת הספיגה של סוכר במעי לאחר האוכל. שורה תחתונה: רק 5% מהגנטיקה משפיעה על הופעת הסוכרת, אורח החיים ובעיקר התזונה משפיעים הכי הרבה על הסיכוי לחלות ו-או להחלים.
 
 
 
סוכרת לא מטופלת היא הרסנית לבריאות מערכות הגוף השונות. סוכר מקומו בתוך התאים ולא מחוץ להם. כאשר הסוכר מסתובב חופשי בין התאים הוא גורם לנזקים אשר לעיתים יכולים להיות בלתי הפיכים. נזקים אלו כוללים: נמקים, נזק למערכת החיסון ובכך למשל פצעים שלא מגלידים, נזק לעיניים ואיברים נוספים בגוף.
סוכרת לא מטופלת היא סממן גרוע להידרדרות המצב הבריאותי וגוררת אחריה גם מחלות נוספות כמו לחץ דם גבוה, רמות שומנים גבוהות בדם, ובכך סיכון לשבץ, והתקף לב.
גם כאשר יש סוכרת במשפחה שעוברת עדיין ניתן לשפר את אורח החיים ולחולל שינוי או לעצור את היתפתחות המחלה. מזונות מעובדים, סוכרים שומנים וקמחים לבנים מעלים את הסיכון להיווצרות המחלה בנוסף לאכילה מועטת של ירקות ופירות. למרות שהרפואה הקונבציונלית מזהירה מכמות פירות מותרת בתפריט הם לא הגורמים להיווצרות המחלה.
סוכרת הריונית מאופיינת באופן שונה, סוכרת זו נוצרת בעת ההריון והסיבה לכך היא הורמוני השיליה (בעיקר הורמון HPL) הגורמים במקרים מסויימים לפגיעה ביעילות האינסולין. הסוכרת מתגלה כאשר האישה ההרה נדרשת לבצע בדיקת העמסת סוכר, אם הערכים עולים על 140. בשונה מסוגי סוכרת אחרים דווקא בעת ההריון האישה לרוב לא תחוש את התסמינים הנפוצים. הזנחת הטיפול בסוכרת הריון עלולה להוביל לעובר גדול מהנורמה וסוכרת עתידית.
הטיפול הבסיסי והחשוב ביותר בכל שלושת המקרים בהם מתפתחת סוכרת הוא שינוי אורח חיים. רצוי לעשות זאת בהתאמה אישית לאחר תשאול מעמיק ואבחון בדיקות דם.
 
נטלי גל
נטורופתית
N.D

##CODE##