התקף אפילפטי הוא התקף שמופיע ללא גירוי חיצוני. ההתקף עשוי להימשך בין מספר שניות למספר דקות, כאשר החולה שסובל מהתקף זה אינו סובל מסימני המחלה ומתפקד בצורה תקינה כמו כל אדם בריא אחר. שכיחות המחלה היא בין 0.5-1%  ועלולה להופיע בכל גיל, כאשר השכיחות הגבוהה שלה היא בקרב קשישים וילדים קטנים. כתבה זאת נבין ממה נגרמת המחלה, כיצד ניתן לאבחן אותה, וכיצד ניתן לטפל בה.
מהו התקף אפילפטי?
התקף אפילפטי או בשמו הידוע כמחלת הנפילה, הוא הפרעה נוירולוגית שכיחה, שנגרמת עקב סיבות שונות כמו: פגם בהתפתחות המוח, חבלה בראש,  ולעיתיים הוא מגיח סתם כך ללא סיבה. ההתקף האפילפטי הוא למעשה ביטוי לפעילות חשמלית פתאומית ולא מבוקרת באזור נתון במוח. חולה במחלה זאת יסבול בחייו מהתקפים חוזרים שיופיעו ללא גירוי חיצוני, כך שבין ההתקפים החולה אינו סובל מתסמיני המחלה, ומתפקד כמו אדם בריא. כמו כן זמן ההתקף נע בין מספר שניות למספר דקות. ההתקף עצמו כולל: התכווצות שרירים, הפרעות תחושתיות, חזיונות שווא, הפרעה בתפיסת המציאות, התקפי ניתוק מהסביבה, אובדן זיכרון, רעד ב-4 גפיים, נפילה, אובדן הכרה. כמו כן מחלה זאת שכיחה בקרב קשישים וילדים קטנים והיא כ-0.5-1%.
הגורמים להופעת מחלת האפילפסיה?
הגורמים להופעת מחלת האפילפסיה כוללים:
מומים מולדים בהתפתחות המוח
נטייה גנטית או פגם גנטי
צלקות בקליפת המוח עקב גידול, חבלה, זיהום, אירועי מוחי
אבחון מחלת האפילפסיה:
על מנת לאבחן את המחלה יש צורך לעבור מספר בדיקות שישלח אותך הנוירולוג. כמו כן תצטרך לספר לרופא שלך ההתקף בין אם זה ע"י עדי ראיה שנכחו במקום, בני משפחה ועוד. הבדיקות שתעבור כוללות: בדיקת אלקטרואנצפלוגרפים, בדיקת הולטר EEG, ניטור וידאו EEG, הדמיית תהודה מגנטית. לאחר בדיקות אלה  יתקבלו תוצאות שיתנו לרופא שלך מידע על המחלה ועל המצב שאתה נמצא בה. ובהתאם למידע זה יתאים לך הרופא את הטיפול המתאים עבורך, בהתאם לרקע הרפואי שלך ומצב בריאותך.
הטיפול במחלת האפילפסיה:
ישנם כמה שיטות טיפול במחלת האפילפסיה והן:
טיפול תרופתי- תרופות אנטי אפילפטיות נלקחות באופן רוני, וזאת על מנת לטפל בהתקפי המחלה. התרופות מותאמות לחולים ולסוגי ההתקפים השונים, וכן לתופעות הלוואי אשר נגרמות. הפסקה פתאומית של התרופה עלולה לגרום להתקף מיידי ולכן אין להפסיק את הטיפול ללא פיקוח רפואי. ברשימת התרופות לטיפול תמצאו את: פנוברביטל, אידנטואין, קרבמזאפין, גבפנטין ועוד.
ניתוח- במצבים בהם חולים לא מגיבים לטיפול תרופתי יש צורך לעשות ניתוח, בניתוח זה כורתים את המוקד האפילפטי במוח. לרוב הניתוח משיג שיפור רב במצבו של החולה. לפני הניתוח יש לערוך לחולה מבדקים שונים על מנת לא לגרום לו פגיעה תפקודית בעקבות הניתוח.
גירוי עקב הוואגוס- חולים אשר לא מתאימים לניתוח, יהיו מועמדים לטיפול גירוי ע"י עצב הוואגוס. זוהי טכנולוגיה אשר מבוססת על גירוי חשמלי של העצב השמאלי באזור הצוואר , אשר גורים לדיכוי פעילות חשמלית לא תקינה במוח. וכך למעשה מפחית את תדירות העוצמה של התקפי האפילפסיה. תופעות הלוואי בטיפול זה הן קלות ביותר, וכוללות בעיקר צרידות.
כתבת: מירב חסיד


 
 
 
 
 
 
.