התקפים שאינם אפילפטיים, הם התקפים של רגעים בודדים בהם יש שינוי בהתנהגות, והם נראים לעיתים קרובות כמו התקפים אפילפטיים. התחושות שחווה אדם שאינו אפילפטי דומות לאלה של אדם בהתקף אפילפטי. לכן קשה להבדיל בין שני סוגי ההתקפים, גם עבור מישהו עם ניסיון רפואי. בכתבה זאת ננסה לראות את ההבדל הקטן והמהותי ביניהם, ונראה כיצד ניתן לאבחן התקפים אלו ולטפל בהם.
מהם התקפים לא אפילפטיים?
התקפים לא אפילפטיים הם תקפים שמחולקים לשתי סוגים: פיזיולוגים ופסיכוגנים.
התקפים פיזיולוגיים- הם התקפים שנגרמים ע"י רצף מצבים שיכולים להיות תוצאה של שינויים פתאומיים באספקת הדם למוח, או ברמות החמצן והסוכר במוח. הם כוללים שינויים במקצב הלב, צניחות מהירות של לחץ הדם, או רמות נמוכות של סוכר בדם. כמו כן הם עלולים לגרום להפרעות בשינה, הפרעות תנועה. לכן חשוב לטפל בהם ע"י טיפול תרופתי שהרופא יתאים לך.
התקפים פסיכוגנים- הם התקפים אשר נגרמים ע"י חוויות מלחיצות פסיכולוגיות או טראומה רגשית. עודף של לחץ , חוויה טראומטית ופסיכולוגיות, הן הזרז להתקפים אלו. בו הגוף מראה שקשה לו להתמודד עם מצבים אלו, ואז מתפתחים התקפים אלו.
איך מאבחנים התקפים לא אפילפטים?
על מנת לאבחן התקפים לא אפילפטים יש צורך בבדיקת EEG וידאו בדיקה זאת בודקת את ההתקף הלא אפילפטי ומקורו. היא בודקת במשך כמה ימים את ההתקפים, תוך כדי רישום הפעילות החשמלית של הנבדק, וכך נבדקת ההתאמה בין ההתנהגות לבין הפעילות , ההתנהגות של הנבדק המתועדת בוידאו.
בדיקת הולטר ESS- בבדיקה זו נבדק ניטור הפעילות החשמלית במוח והיא נרשמת במכשיר עצמו שמוצמד לגוף מטופל, במשך כל שעות היממה.
הדמיה תהודה מגנטית- עוזרת לאתר שינויים מבניים שגומרים להתקפים תת אפילפטיים. ע"י תוצאות בדיקה זאת ניתן לטפל באמצעים ניתוחיים.
הדמיה לזיהוי פגמים תפקודיים ברקמת המוח- בהדמיה עושים שימוש בסמנים רדיואקטיביים לצורך הדגמה של אזורי פעילות במוח. הבדיקה עוזרת לזהות PET אשר משמשת לזיהוי של המוקד בזמן ההתקף. בדיקת SPECT עוזרת לזהות בין ההתקפים.
היכן מתבצעות הבדיקות הלא אפילפטיות?
הבדיקות הלא אפילפטיות מתבצעות במרפאות חוץ, בשימוש בציוד EEG נייד  שניתן לנשיאה, במידה ויש לחולה אפיזודות כל יום או יומיים, ויש אדם היכול לצפות בו ולרשום את המידע על התקפים, אזי אפשר לעשות זאת בבית. אך רוב הבדיקות מתבצעות בבית החולים שהן עושות שימוש צילום רציף בוידאו, ותחת השגחה של צוות מיומן שיכול להתמודד עם ההתקף של החולה. כמו כן הבדיקות שמתבצעות בבית החולים, אמינות יותר מאשר אלה המתבצעות בבית.
 
הטיפול עבור התקפים לא אפילפטיים:
כדי  לטפל בהתקפים לא אפילפטיים, יש צורך בתוצאות ה-EEG והוידאו אשר נותנות מידע מלא על מצבו הבריאות של החולה. במידה ולאדם יש התקפים נוספים שהינם אפליפטים, אין צורך בתרופות אנטי אפילטיות. במקרים של התקפים לא אפליטיים הטיפול הוא באמצעות תרופות לא אפילפטיות. כמו כן התייעצות תומכת של אנשים מקצוע, יכולה לעזור במצבי לחץ וטראומה שעובר החולה, ושגומרים עם הזמן לדיכאון או חרדה.
כתבת: מירב חסיד